בלינצ'ס טבעוני במילוי גבינה ופירות יער

אני חושבת שחלפו לפחות 5 שנים מאז שאכלתי את הבלינצ'ס של סבתא שלי, אותם היא נהגה להכין במילוי גבינה לבנה 5% וריבה (אוכמניות או משמש). היא הייתה מכינה ערימה ענקית של קרפים דקיקים דקיקים ולבנבנים, מכסה אותם במגבת כדי שישמרו על האלסטיות. לאחר מכן התחיל הטקס שבו השתתף גם סבא שלי (ז"ל). הם ישבו יחד במטבח בפינת האוכל הקטנה, שולחן עגול מצופה פורמייקה חומה ופתחו פס יצור קטן. הוא מרח והיא גילגלה. רק היא ידעה לגלגל כל כך דק וסימטרי וביקורת על איכות וכמות המריחה לא איחרה להגיעה. לפעמים גם אני עזרתי, אבל בעיקר אכלתי את העקומים שאני הכנתי. היה קשה להפסיק לזלול ת'שיט הזה.

בלינצ'ס טבעוני מקמח כוסמין לבן ובמילוי אוכמניות
בלינצ'ס במילוי אוכמניות (אפשר גם מכוסמין לבן)

הנה הגרסה שלי, ללא סוכר וללא מוצרי חלב או ביצים ומקמח כוסמין מלא, אבל מלאים טעם שלוקח אחורה. בלינצ'ס גבינה מתוקים, לחג השבועות ולא רק.

בלינצ'ס טבעוני לחג השבועות
גרסה מכוסמין מלא. טעים באותה מידה. 

מיני בלינצ'ס במילוי גבינה ואוכמניות ללא סוכר / כ-10 יחידות

מערבבים יבשים:
כוס קמח כוסמין מלא (או לבן)
קורט מלח הימלאיה ורוד (או רגיל)
רבע כפית אבקת אפייה
רבע כפית קינמון (לא מורגש, מחדד מתיקות וטעמים)

מערבבים רטובים:
כוס חלב סויה (השתמשתי באורגני ללא סוכר)
רבע כוס מים
כף סירופ מייפל או אגבה (או סילאן או סתם סוכר)
שתי כפות שמן קוקוס (אפשר שמן רגיל)
כפית חומץ תפוחים אורגני

למילוי:
3 כפות גדושות גבינה לבנה טבעונית לטעמכם
שלושת רבעי כוס אוכמניות / דובדבנים / פטל (אפשר קפוא) או צימוקים מושרים
2 כפות סירופ מייפל טבעי (או אגבה או סילאן)

הכנה:
מערבבים היטב בין שתי התערובות עד שאין גושים.
מחממים היטב מחבת טובה עם ציפוי מונע הידבקות. אם יש חשש להידבקות אפשר להעביר ניגוב של שמן קוקוס עם נייר מטבח.

שלבי הכנת הבלינצ'ס הטבעוני
מוזגים מצקת קטנה של בלילה ומיד מטלטלים את המחבת בסיבובים עד שהבלילה מכסה את כל המחבת והחורים ועד שמגיעים לעובי של מעין קרפ דקיק. לאחר מספר דקות, מנתקים בעזרת מזלג את הקצוות סביב הקרפ והופכים בעזרת מרית. מטגנים את הצד השני עוד כשתי דקות ומניחים בצד בערימה מכוסה במגבת.

שלבי מילוי וקיפול הבלינצ'ס

למילוי:
מערבבים 3 כפות גדושות גבינה לבנה טבעונית (אפשר גבינה לבנה בטעם ניטרלי של תנובה, או סילקן טופו טחון בבלנדר או טופוטי או גבינת קשיו/שקדים ביתית או קנויה – למשל של אוטופי הקלאסית) עם 3/4 כוס אוכמניות (אפשר קפואות שהופשרו 20 שניות במיקרו) שנמעכו מעט במזלג או טריות אם מצאתם, אפשר גם תותי עץ, דובדבנים טריים קצוצים או פטל טרי או שילוב לפי טעמכם (אפשר גם צימוקים שהושרו כשעה במים), פלוס שתי כפות מייפל או אגבה או סילאן (או יותר – כדאי לטעום, יש שאוהבים מתוק יותר). ממלאים כפית גדושה מהתערובת במרכז הקרפ וסוגרים כמעטפה. מניחים בערימה על הצד המקופל.

מילוי גבינה לבנה טבעונית של תנובה עם אוכמניות קפואות

בעמוד האינסטגרם שלי יש סטורי ששמרתי ובו כל שלבי הכנת הקרפ בווידאו – למי שרוצה להיות בטוח איך עושים את זה וחושש 🙂

הגשה:
בוזקים קצת קוקוס קלוי ומעט פירות יער לקישוט. אפשר עוד זילוף מייפל אם רוצים או אבקת סוכר, אבל אין חובה של ממש.

מכוסמין לבן
גרסה מכוסמין לבן

מומלץ לשמור את הבלינצ'ס במקרר בכלי סגור ולחמם מעט לפני ההגשה או להוציא מהמקרר כחצי שעה לפני הגשה.

בלינצ'ס טבעוני מקמח כוסמין מלא ובמילוי דובדבנים טריים
בלינצ'ס מקמח כוסמין מלא ובמילוי דובדבנים טריים

בתאבון וחג שמח 🙂

שיתוף
Facebooktwittergoogle_plusredditpinteresttumblrmailFacebooktwittergoogle_plusredditpinteresttumblrmail

פסח הטבעוני שלי – 5 מתכונים לליל הסדר

פסח בשבילי הוא חג הבישולים יותר מכל חג אחר. אולי בגלל שאני הכי מתגעגעת לאוכל הטעים שסבתא שלי הייתה מבשלת כמו למשל מרק עם קנידלך לצד חופשה ארוכה ומזג אוויר מתחמם. אבל בעיקר מפני שחשוב לי להביא יצוג טבעוני הולם לארוחת החג וגם כדי שיהיה לנו מה לאכול ולא רק במחלקת הסלטים והתוספות הפחמימתיות. טעים, מזין ומבלי שאף אחד סבל.

מתכונים טבעוניים לפסח - ארוחה טבעונית לליל הסדר

הפעם התחלתי את ההכנות מספר ימים לפני שהתארחנו, כך שהצלחתי להעלות כמה מתכונים טבעוניים לליל הסדר (אבל לא רק) – ראשונה – ממרח אגוזים ושעועית AKA פטה כבד טבעוני, משנית – קציצות כרובית וחומוס בטעם ים – AKA גפילטע פיש טבעוני, עיקרית – סוי בורגניון AKA צלי או ביף בורגניון טבעוני שהוא תבשיל נתחי סויה וירקות שורש ביין ותבלינים וקינוח קליל שכולם תמיד אוהבים – מלבי או מעין פנקוטה ברוטב סילאן ובוטנים קצוצים ללא סוכר וללא גלוטן.

יש כאן לא מעט רעיונות עבור מי שחיפש משהו לרגע האחרון. בתקופה זו של חיי אינני מצטיינת בלהתכונן שבועות מראש ולבשל סתם לבלוג, מקווה שהרשומה תהיה שימושית למישהו מכןם מתישהו, גם לא בפסח.

חג חירות שמח וטעים לכ-ו-ל-כ-ם! 🙂

פטה טבעוני בטעם כבד – טעים, מזין וחגיגי

הכמויות במתכון הן עבור 3 כלי הגשה – 2 תבניות אינגליש וטרין בינוני מפני שהתכוננתי ל-3 ארוחות שונות. ניתן לחלק את המתכון ב-3 או בחצי על מנת לקבל כמות פחות גדולה. ניתן להקפיא ולהפשיר במקרר יום לפני.

פטה כבד טבעוני

מרכיבים והכנה:
שתי כוסות זרעי חמניה
שתי כוסות אגוזי מלך טבעיים
שתי כוסות פקאנים טבעיים
להשרות במים קרים לכשעה-שעתיים

משרים אגוזים עבור ממרח אגוזים ושעועית טבעוני

לבשל כוס עדשים שחורות בהרבה מים (כמו פסטה) עד ריכוך – לוקח כעשרים דקות.

עם שלוש כפות גדושות שמן קוקוס (שעוזר אחכ למרקם הפטה להיות יציב וחמאתי במקרר) לטגן 6 בצלים גדולים, 3 אדומים ו-3 לבנים קצוצים עד שהופכים שקופים.

להוסיף שתי כפות סילאן, כפית וחצי מלח, כפית פלפל שחור, חצי כפית עלי טימין קצוצים, חצי כפית עלי רוזמרין קצוצים, רבע כפית אגוז מוסקט, כוס יין אדום.
לערבב ולהמשיך בישול עד שהיין מצטמצם ונשאר רק בצל רך ודביק.

לבלנדר או מעבד מזון: כל האגוזים והזרעים – מסוננים, עדשים מבושלות ומסוננות, כוס שעועית לבנה מבושלת (קניתי בצנצנת, ללא רוטב עגבניות, יש גם בפחית, מסונן היטב), את הבצל המטוגן ושתי כפות שמן זית.
לטחון הכל היטב למרקם של מחית. טעמו ותקנו תיבול – מלח/פלפל… (עוד מעט רוזמרין או טימין טריים – אם אתם אוהבים).

לרפד תבנית אינגליש בניילון נצמד, לפזר מעט (או הרבה למי שאוהב) פלפל שחור גרוס ורבע כוס פסטוקים טחונים/דפוקים חלקית בתחתית.

פיסטוקים בתחתית
מעל מניחים בעזרת שתי כפות עוד ועוד ערימות מהממרח (אל תמרחו ותזיזו אלא הניחו כדי שהציפוי למטה לא יזוז ויתערבב). לאחר שמילאתם את כל החללים עד הסוף ישרו מעט עם גב הכף את החלק העליון דפקו את התבנית על משטח העבודה כדי שהממרח יתפזר בכל החללים.

פטה טבעוני

כסו בניילון והניחו במקרר להתיצבות. אפשר גם להקפיא ולהפשיר. הגישו עם ענף טימין או רוזמרין, פיסטוקים קצוצים וריבת עגבניות שרי מתובלת/תאנים/בצל.

כבד קצוץ טבעוני

אלטרנטיבות אפשריות:
אפשר עוד אגוזי מלך במקום אגוזי פקאן ו/או חמניה. אפשר לשחק עם הכמויות למצוי והרצוי.
אפשר מייפל במקום סילאן
אפשר במקום העדשים השחורות עוד שעועית לבנה או שעועית שחורה ולהפך.
אפשר לוותר על קראסט הפלפל השחור ולשים רק פיסטוקים / חמוציות / שכבה של בצל מטוגן.

ממרח אגוזים וזרעים

ריבת עגבניות שרי מתובלת

400 גרם עגבניות שרי מתוקות
שלושת רבעי כוס סוכר קנים אורגני
חצי כוס מים
שני מקלות קינמון
שלושה מסמרי ציפורן
שלושה פלפל שאטה יבשים
רבע כפית פלפל שחור גרוס
רבע כפית מלח הימלאייה ורוד גס
קורט אגוז מוסקט

לבשל בקלחת קטנה בחום בינוני עד שנוצר מרקם דבשי סמיך.
ערבבו מדי פעם בעזרת כף עץ או צ'ופסטיקס ששמרתם מהסושי.
להעביר לצנצנת מעוקרת.
הערה: ניתן להשתמש בקורט/כרבע כפית מכל תבלין טחון אם אין לכם תבלינים שלמים וכמובן לשחק עם התיבול לטעמכם – יותר/פחות חריף וכד'.

ריבת עגבניות שרי מתובלת

 גפילטע פיש טבעוני

או בואו נקרא לילד בשמו – קציצות כרובית וחומוס ועוד כמה ירקות שהונחו עליהן פרוסות גזר. כי כל דבר שמניחים עליו פרוסת גזר אוטומטית הופך לגפילטעפיש, לא? 
מניחים בסיר גדול: ראש כרובית (בערך 700 גרם), בצל לבן חצוי, שלושה גזרים (שומרים אחד להגשה) שלמים קלופים, תפוח אדמה אחד קטן מקולף וחתוך לרבעים, שני ענפי סלרי כולל עלים, רבע צרור שמיר ורבע צרור פטרוזיליה. מבשלים כ-10 דקות או עד ריכוך.

מבשלים ירקות עבור הקציצות

לאחר מכן טחנתי בפולסים (למרקם גס ולא חלק לגמרי, עדיף במעבד מזון) כוס וחצי גרגרי חומוס מבושלים (אפשר מקפוא/שימורים) עם הירקות המסוננים ללא הירק וללא אחד הגזרים שנשמר להגשה.
העברתי לקערה והוספתי בצל לבן קטן קצוץ דק-דק (או מגורד בפומפיה), שתי כפות שמיר קצוץ, מלא פלפל שחור (לפחות חצי כפית), כפית מלח, שלוש כפות שמן חמניות, שלוש כפות קמח תפ"א ושלושת רבעי כוס קמח מצה (מומלץ אם יש לכם להוסיף קצת אבקת שום ו/או אבקת בצל יבש).

מערבבים את החומרים
ערבבתי למרקם יציב ומתקבב יחסית בידיים משומנות (אם צריך מוסיפים עוד קמח מצה). אפשר גם ליצור צורה דומה בעזרת שתי כפות. גוד אינאף.

מרקם הגפילטע פיש הטבעוני לפני בישול סיננתי את הציר, הוספתי חופן קטן אצות ארמה, חופן קטן וואקמה, כשתי כפות רוטב סויה, אצת קומבו, שתי כפות סילאן, מלח ופלפל נדיב, ובישלתי את הקציצות ברתיחה עדינה לכרבע שעה-עשרים דקות.

מבשלים את הקציצה ברתיחה עדינה

מוציאים הקציצות מהנוזל ומניחים בצד להתיצבות. פורסים את הגזר ששמרנו לפרוסות דקות ומניחים מעל הקציצות. מגישים עם מעט מהציר המסונן, חזרת-סלק חריפה, שמיר קצוץ ופלפל שחור טחון.

הערות:
*לא חובה להשתמש באצות, הן תורמות – אך לא חובה. אפשר בחלקן.
*מומלץ להוסיף קצת אצות קצוצות לתערובת הקציצות – בערך 2 כפות אצות יבשות קצוצות, זה נותן טעם עמוק יותר של ים. מצד שני זה פוגם במראה הצח והגפילטעי של הקציצה.
*ניתן להוסיף 3-4 כפות סוכר למי בישול הקציצות כדי לקבל תוצאה מתוקה ואותנטית יותר, שהרי הגפליטע המקורי הוא מתקתק פלוס.
*אפשר לוותר על הקיבוב ביד ובעזרת שתי כפות להטיל גושים אליפטיים לתוך הציר.
*אפשר להיעזר באבקת מרק ירקות או בצל אורגנית וטבעית לציר בישול הקציצות אם חסרים לכם תבלינים / ירקות.

גפילטע פיש טבעוני מכרובית וחומוס

סוי-בורגניון

בדומה לביף בורגניון או צלי סויה וירקות שורש. מנה מתעתעת ומפילת לסתות! ראו הוזהרתם.

סוי בורגניון טבעוני של סוי ג'וי

הכנת הנתחים:
בסיר גדול בישלתי במים רותחים את חתיכות הסויה (שתי חבילות של סוי ג'וי) במשך כחצי שעה עם מלא תבלינים ומעודדי טעם וריח: חופן פטריות מיובשות (שיטאקי), כף רוזמרין יבש, כף שבבי בצל יבש (או חצי בצל טרי), כף שבבי שום יבשים, 2 עלי דפנה, כפית פלפל שחור, כפית מלח סלרי (או עלי סלרי טרי), כפית גדושה תערובת פרובנס (כלומר – אורגנו, פטרוזיליה יבשה, בזיליקום יבש, טימין וכד') וכל שיט שהיה לי בערך במגרת התבלינים כדי שיהיה ציר טעים  וכמובן כפית מלח.
זה הזמן לומר – מי שמחפש קיצורי דרך לגיטימיים לגמרי אפשר לשים כף וחצי אבקת מרק ירקות רצוי אורגנית וטבעית וכף אבקת מרק פטריות ו/או אבקת מרק בצל שגם יעשו את העבודה בנוסף לתבלינים שיש או אין לכם בבית.

הכנת הירקות הצרובים (הסופריטו):
בזמן שכל העסק הזה מתבשל הכנתי את הירקות – 10 תפ"א קטנים שטופים עם קליפה, 5-6 גזרים קטנים קלופים, 2 בטטות קטנות, שורש סלרי בינוני מקולף, 1 שורש פטרוזיליה, 2-3 ענפי סלרי, 2 סלסלות פטריות שמפיון/חורש טריות, 5 בצלים סגולים גדולים וראש וחצי שום – מופרד לשיניים שלמות בקליפה – הכל חתוך ענק/לפלחים (מומלץ להשאיר קליפה בתנאי שהיא מקורצפת מלכלוך). בחום גבוה ובסיר רחב טיגנתי בשמן חמניות את כל חתיכות הירקות עד שהכל נצרב היטב.

סופריטו

הוספתי לסיר הירקות את נתחי הסויה המבושלים לאחר שנסחטו היטב ונחתכו לקוביות גדולות (כמו גולאש), הוספתי קצת ממי הבישול של הנתחים ששמרתי בצד (בערך כוס) והוספתי חצי בקבוק יין אדום טעים. תיבלתי בעוד עלה דפנה, מעט טימין, רוזמרין ומרווה טריים קצוצים דק (כף סה"כ), פלפל שחור, פתיתי צ'ילי יבש (אפשר גם כף או שתיים רוטב צ'ילי מתוק), שתי כפות רוטב סויה, כף ממרח תמרינדי (לא חובה), 2 כפות סילאן (או סוכר). הבאתי לרתיחה תוך ערבוב והעברתי לתבנית אפייה גדולה ורחבה.

סוי ג'וי - צלי סויה טבעוני

אפיתי בחום בינוני (190 מעלות) לכחצי שעה – עד 40 דקות (בהתחלה מכוסה בנייר כסף ואח"כ ללא כיסוי) או עד שהתפ"א התרככו מבפנים והחלק העליון השחים.
באמצע התהליך ערבבתי הכל פעם או פעמיים.

בהגשה פזרתי פטרוזיליה טריה קצוצה, מעט מרווה טריה קצוצה (2-3 עלים) וכמה מחטי רוזמרין טרי קצוץ. יצא נהדר וכולם היו בשוק מוחלט ובטוחים שזה בשר 😀

ביף בורגניון טבעוני
התבשיל טרום אפייה. לא הספקתי לצלם תוצאה סופית מפאת הינוקא, הבליסה והשעה המאוחרת

קניידלך טבעוני עם מרק ירקות

אווריריים ומתובלים, טעימים ובריח וטעם של בית. עבור כ-20 כדורים.



מצרכים והכנה
:
כוס וחצי קמח מצה
שתי כפות קמח חומוס
שתי כפות קמח תפוחי אדמה
כף אבקת אפייה
מלח ופלפל שחור נדיב (כפית מלח וחצי כפית פלפל שחור)
רבע כפית פטרוזיליה יבשה
רבע כפית אבקת שום
רבע כפית אבקת בצל (אופציונלי)
מערבבים היטב יבשים
מוסיפים כשליש כוס שמן חמניות וכוס וחצי מים חמימים
לשים היטב ובידיים רטובות יוצרים כדורים. אם העיסה יבשה מדי מוסיפים קצת מים או שמן ולשים למרקם רך, לח ונעים. מניחים בצד לכעשר דקות.

מניחים את הכדורים בשכבה אחת ולא חופפת במים ברתיחה עדינה! מומלחים או מתובלים באבקת מרק ירקות אורגנית (לא במרק הירקות) מבשלים כ-20-25 דקות.
מוציאים מהמים ונותנים להם לנוח והתיצב. מגישים עם ציר הירקות.

לציר הירקות / מרק הירקות
בסיר גדול מטגנים עם כשתי כפות שמן חמניות (או כל שמן צמחי אחר) שני בצלים לבנים גדולים חתוכים לפלחים ומומלחים עד שהם מעט שקופים. מוסיפים שורש סלרי חתוך לפלחים, שורש פטרוזיליה חתוך לזנבות, 3 גזרים חתוכים לרבעים, כרישה חתוכה לפרוסות עבות, ראש שום אחרי שנחצה לרוחבו, עגבניה חצויה, ו-3 קישואים חתוכים ל-3. מערבבים וממשיכים טיגון קל מספר דקות. מוסיפים מים לכיסוי + מלח + פלפל שחור בנדיבות + חצי צרור פטרוזיליה ושמיר + שלושה ענפי סלרי כולל עלים. אפשר להעשיר את הציר בעזרת חופן פטריות מיובשות, כמה כפות שבבי בצל יבשים וכף שבבי שום יבש. מבשלים ברתיחה עדינה. בהגשה מניחים חתיכה מכל ירק בקערה עם מספר כדורי קניידלך ומנוזל המרק. *רצוי להיפטר מצרור העלים המבושלים ולבזוק מעט שמיר או פטרוזיליה טריים קצוצים דק.

מלבי סילאן ובוטנים חגיגי

עבור כ-6 מנות, תלוי בגודל הכלי. אני השתמשתי בכלים יחסית קטנים (צנצנות וכוסות אספרסו ארוך) ויצאו לי 8. בכל מקרה עדיף להכין בכלים קטנים כי לרוב יש יותר מקינוח אחד והבטן כבר מפוצצת מכל המנות והתוספות. המתכון של אמא שלי – אלופת המלבי הבלתי מעורערת.

מלבי טבעוני עם סילאן ובוטנים

מצרכים:
פחית אחת קרם קוקוס 17% שומן ומעלה
400 מל' מים
3 כפות סוכר (השתמשתי בסוכר על בסיס סטיביה של סוויטנגו)
כפית תמצית וניל (או מחית שעושה נקודות שחורות ומגניבות של… וניל)
3 כפות הרריות של הריונית חודש 9  – קורנפלור
חצי כוס חלב סויה (או כל חלב צמחי אחר, אמא שלי שמה חלב סויה וניל)

הכנה:
מכינים את הכלים אליהם תמזגו את המלבי ברגע האמת.

בקערה קטנה: שמים את חצי כוס החלב פלוס הקורנפלור ומערבבים היטב עם מזלג. אם התערובת קשה לערבוב אחרי דקה הוסיפו עוד מעט חלב וערבבו עד למרקם נוזלי יחסית.

בסיר: שמים פחית קרם קוקוס, מים (אפשר להשתמש בפחית כבכוס מדידה) + סוכר + וניל ומביאים לרתיחה עדינה.

מנמיכים את האש, לוקחים מצקת מהנוזל הרותח לתוך קערת הקורנפלור ומערבבים היטב עם מטרפה.

מחזירים את תערובת הקורנפלור לתוך הסיר החם ובוחשים באש נמוכה עד בעבוע והסמכת הנוזל. התהליך לוקח מספר דקות – לא ללכת לשום מקום 🙂 כשהתערובת סמיכה כמו יוגורט סמיך יחסית אפשר לכבות את האש ולמזוג לכלים. לצנן ולהעביר למקרר.

מלבי טבעוני
המלבי הסחי והטעים של אמא שלי עם סירופ אדום בטעם מי ורדים, בוטנים וקוקוס

מומלץ להגיש כל מנה עם כף סילאן ובוטנים קצוצים מומלחים -שוס!!!
או סירופ מלבי אדום + קוקוס + בוטנים.

שיתוף
Facebooktwittergoogle_plusredditpinteresttumblrmailFacebooktwittergoogle_plusredditpinteresttumblrmail

תוכן שיווקי, מוסיפים טעם לחיים

כמעט בכל בית בישראל קיימת לפחות טלוויזיה אחת ובה צופים האנשים בממוצע כ-3.5 שעות ביום. רוב הפרסומות משודרות בטלוויזיה והן מוקרנות באופן הנקרא "ברייק" או הפסקה, שמטרתה היא הצבת גבול ברור וחציצה בכדי לבדל את התוכניות מאותם מסרים ממומנים. בכל פעם שאנו מועברים למקבץ הפרסומות אנו מותנים על ידי אות מיוחד (לרוב שקופית מונפשת בליווי צליל קבועים) אשר מגדיר עבורנו בדיוק את אותו מעבר לעולם הפרסומות.

אהרוני
בתאבון.

לאחרונה הולך וגובר קונספט ה"תוכן השיווקי" – המונח החמוד והחיובי ל"פרסום סמוי" שתופס נוכחות טרם קדמה לה, ומטשטש (ואף מוחק) לגמרי את אותו הגבול שבין התוכן לפרסום.
מהות השיווק הסמוי היא הטמעתם של מוצרים וסימנים מסחריים אצלנו היטב בראש, מידע אשר בעתיד יישלף לכשנזדקק לו, והוא היחידי שיצוף מעלה מתוך הפרדיגמה שלנו כאשר אנו נבקש לבחור למשל – סכין, נייר אפיה, מעבד מזון, ניילון נצמד וכדומה.

אנסקי וביטון על רקע פרסומת לכפפות
אנסקי וביטון על רקע פרסומת לכפפות

במידה ויש בידכם רצון או זמן, עשו חיפוש מהיר בגוגל על צמד המילים "תוכן שיווקי" וראו כמה חברות עוסקות באותה יצירה והפצה של התוכן השיווקי. מחלקות אלו גם קיימות אצל זכייני השידורים המסחריים (ערוץ 2 ו-10), וכן, גם אצל שידורי הכבלים והלווין Hot ו-Yes אשר להן אנו משלמים מאות שקלים מידי חודש, בעבור אותו חופש מפרסום והגישה הרב ערוצית.

זה אינו תוכן
יש להתעורר ולתת את תשומת הלב למעורבות ההולכת ומתעצמת של הגופים המפרסמים ביצירה הטלוויזיונית בעולם התוכן, כך שתוכניות הטלוויזיה הופכות לכלי שיווקי בלבד עבור החברות המסחריות והתוכן שלהן משקף אך ורק את אותה פעולת שיווק. תוכניות כמו אהרוני, מאסטר שף, וכל תוכניות "המקור" של ערוץ האוכל (לדוגמה), מדגימות היטב את המאמץ הכרוך בהפיכה למותג, ובנייתו של גוף שיווקי על פי התכתיבים שציינתי.

כיום אלו המכתיבים את התכנים אשר אנו צופים בהם אלו אנשי הפרסום והשיווק, וכל שניתן הוא להביט מהצד בעוגמת נפש, בהכפפת היצירה בכללותה לתאגידים עסקיים ולאינטרסים כלכליים של המפרסמים וגופי השידור. הם אלו המשפיעים על היצירה המשודרת: תוכנית, כלכלית וציבורית, ובכך פוגעים בחופש האמנותי והיצירתי – חופש הביטוי, על חשבונינו.

אהרוני וקנווד
סקסי, צבעוני ומוגבל. קנווד.

נכון, אין זה חדש או סוד כי השיווק והמיתוג מקיפים אותנו מכל מקום ומכל פינה, ולא רק מוצרים ממותגים אלא גם חברות, פוליטיקאים ואף אנשים. הפרסומאים מזמן כבר הבינו שעל מנת להצליח בחברה ממותגת עליהם ליצור מסר רטורי שיווקי משל עצמם, אך האם לא הרחיקו לכת?
בכנות, באמת שלא אכפת לי אם תלכו לקנות עכשיו סכין של Arcosteel, ולא אכפת לי אם תאמינו לאהרוני או לאנסקי שהמיקסר של Kenwood הוא הכי טוב בעולם. כלל לא. אכפת לי כאשר הגבול המאד מסוכן שבין שדה השיווק והתוכן נמחק, והראשון אף מפעפע כמו זפת שחורה ודביקה אל הספרה של עולם התוכן ביצירה הטלוויזיונית, חונק ומכחיד אותו לגמרי.

ביטון: חייבים סכין חדה
ביטון: חייבים סכין חדה

כיום הגענו למצב בו הגידול שבפרסום באמצעות התוכן השיווקי (הפרסום הסמוי), הכניע את תפקידה התרבותי של הטלוויזיה לטובת התפקיד המסחרי שלה. תפקיד שהביא להיווצרותו של דבר חדש המאדיר ומפאר אך ורק את פעולת השיווק עצמה, אשר היא היא התוכן. ובעצם תוכן ריק תוכן.

רגולציה מישהו?
הרגלי העבודה של תעשיית הטלוויזיה השתנו לאחרונה באופן קיצוני באמצעות אי-הרגולציה המאפשרת לרשתות השידור להיות המפיקים שבתורם סוגרים עסקאות עם מפרסמים ישירות לתוך התוכנית. דבר זה יוצר סוג של תוכן שיווקי חדש, או של בידור ממותג הנקרא גם – Advertainment: המודל הישן שבו נותן החסות מממן תוכנית שלמה – מת, ועל קברו רוקד עתה המודל החדש אשר באמצעותו אין כל דרך לדעת מתי התוכן נגמר והפרסומת מתחילה. כאן טמונה הסכנה הגדולה, מפני שכיום כולם כבר יודעים כי בכדי ליצור תוכנית, יש בראש ובראשונה להיות תחנה לממכר מוצרים ושירותים, ומקור לרווחים מגוונים שמעבר לתוכנית עצמה.

עתה כמעט שאין צורך עוד לכתוב, להיות מקורי וחדשני, אלא רק למצוא את הגופים המסחריים שיתנו לכל זה אופציה להתקיים. הדיון במהותו או באיכותו של התוכן נעלם לטובת – את מה ואת מי יש לפרסם ולשווק (למשל: שפים, מסעדות, חומרי גלם, ספרי בישול וכד').

טפלון - אאוט, קרמי - אין.
טפלון – אאוט, קרמי – אין.

כאמור, התוכן השיווקי הוא כל דבר המתפרסם שאינו במסגרת רצועת הפרסומות הקצובה. כך שלמעשה אנו חשופים מרבית מהזמן לשלל מוצרים, סימנים וחברות באופן שאינו לגיטימי.

אקח את הדוגמה החביבה עליי מתוך ערוצי הנישה של חברת ההפקות "ענני תקשורת" – ערוץ האוכל. כן, גם אני סוג-של מכורה לערוץ הזה (כי אין אלטרנטיבה!), ובלית ברירה ועל אף שאני משלמת לערוצי הלווין/כבלים סכום קבוע בחודש, אני נאלצת לשלם בנפרד סכום חודשי נוסף גם עבור ערוץ האוכל.

אני באמת תוהה מדוע אני (ואתם) צריכים לשלם עבור תוכניות עמוסות וגדושות פרסומות? שלא לומר עם ערכי הפקה זולים הפקתית וביצועית. אין ולו רגע אחד בו אחד המגישים אינם מתפארים בסכין השף שלהם, במיקסר הצבעוני, ובניילון נצמד שלעולם לא יסור מן השולחן. נמאס לי לשבת ולצפות בתוכניות האלה ולשתוק על שמאביסים אותי באין סוף מסרים פרסומיים, ועוד במימוני.

בשבילי רק אורגני
אנסקי: בשבילי רק אורגני

דבר אחרון
אמנם התייחסתי כאן רק לתוכניות העוסקות באוכל, אך הנושאים בהם דנתי נכונים כמובן כלפי מרבית התוכניות המשודרות בטלוויזיה. שאלתי האחרונה היא אליכם – האם לא מטריד אתכם שכמעט כל תוכניות הטלוויזיה נוצרות, נכתבות, ומונחות אך ורק על טהרת אותם המוצרים שיש לפרסמם? או כמו במקרה של ערוץ האוכל, על ידי אותם המסעדות או השפים הכמהים לאותו פרסום וללא כל קשר לטיבם?

שיתוף
Facebooktwittergoogle_plusredditpinteresttumblrmailFacebooktwittergoogle_plusredditpinteresttumblrmail