רטרוספקטיבה על תוכנית המציאות "מאסטר שף", או איך הפסקתי להיות זונה והפכתי לישראלית

אין זה סוד כי הטלוויזיה היא אחד מהסוכנים התרבותיים הטובים ביותר לשיח על הזהות הישראלית. ומאסטר שף, כמו הרבה תוכניות אחרות, מהווה את הזירה האולטימטיבית לדיבור על זהויות ומאבק על משמעויות של זהויות בתרבותנו. למרות שאני אוחזת בכל הפקחון הזה ועוד, דווקא תוכנית זו הצליחה לגרום לי להתעלם מכל מה שידעתי והכרתי על תוכניות ריאליטי, ועל חרושת התרבות, וכן לנהות פעם אחר פעם, פרק אחר פרק. ניסיתי להבין מדוע, האם באמת מדובר אך ורק באוכל? כמובן שאחד מהכלים המאד בולטים בתוכנית זו הוא השימוש באוכל. האוכל הוא הבסיס הרחב ביותר המשותף לכל התרבויות, והוא האלמנט שהכי מזוהה עם השיח על זהות. אך האם בזה הכל תלוי?

אינה נערת ישראל
אינה נערת ישראל

יתכן כי הדרמות שאנו עדים להן במאסטר שף, שוות ערך לקרב לא פחות קשה מפולמוסים בנושאים פוליטיים, חברתיים, ותרבותיים. הקרב על הקוסקוס המרוקאי נגד הפאבלובה או הקרוקומבוש מעולם לא היה טעון יותר במאפיינים תרבותיים ועדתיים המייצרים כוחות של היררכיות חברתיות. אם כך, מאסטר שף אינה רק זירה להלחם בה על המנה הטובה והטעימה ביותר, היא גם זירה להלחם בה על זהויות, על תרבויות, ועל ייצוג של זהות בהקשר הישראלי, ומכאן גם כוחה הגדול בותר.

יוצרי מאסטר שף מתגאים לבטח בייצוג הפלורליסטי שלהם. הם לוקחים על פי רשימת מכולת: 1 מרוקאית, 1 רוסיה, 1 אשכנזי, 1 נכה וכן הלאה, אך במקום כור ההיתוך, מתבשל לו מתכון אחר לגמרי. לא ייצוג מגוון של מציאויות וזהויות, כי אם ייצוג סטריאוטיפי וחד ממדי המגביל את אותם הייצוגים לכאלה בלבד, ואף משמרים אותם ומעמיקים את הקרע שבין הזהויות. האין מרוקאית שלא מסוגלת לצאת מתדמית הדג החריף? האין מזרחי המסוגל לצאת מתדמית המסורתי הנצחי? אשכנזי שלא דר בוילה מפוארת, ובמקצועו מהנדס איסטניס ומומחה לגבינות ויינות מיובאים?

פוסט זה נכתב מתוך אותו מיאוס שבצורך הבלתי פוסק של תוכניות הריאליטי והטלוויזיה בכלל, לחנך את הקהל לפלורליזם, כשכל מה שהם עושים זה לשמר את יחסי הכוחות ולחדד את השונות. קשת יכולה לדחוף את נרטיב צו הפיוס המעושה שלה למקום בו השמש אינה זורחת ולעזוב אותנו לנפשנו. אפילו סאלח שבתי כבר מזמן לא מאמין בכוחה של אהבה מעורבת להביא לשלום עולמי.

מנה ישראלית?
לטעמי, הדומיננטיות של הזהויות במאסטר שף בסופו של דבר מובילה רק להכרה גוברת בשונות שבין קבוצות חברתיות ובהבדלים חברתיים. עניין זה מזכיר לי רגע מאד מיוחד באחת ממשימות ההדחה בו נתבקשו המועמדים להכין "מנה ישראלית". אינה הזוכה של מאסטר שף, מהמוצא הרוסי, שבחרה להכין מנה בנוסח אסיאתי משהו, הכריזה בפני המצלמה כי למרות שהאבוקדו המיובא בו בחרה להשתמש, נמצא יותר שנים ממנה בארץ, היא מרגישה "הכי ישראלית בעולם". בזמן שהשופטים טועמים מהמנה שלה ותוהים מה הרלוונטיות שלה לישראליות, אינה סיכמה כי ישראל היא המדינה שלה, לא פחות משל אלו שאפילו נולדו בה. חיים כהן ויתר השופטים שמזמן "אכלו" כל דבר שאינה מפיקה מפיה, החליטו שגם אם המנה שלה נטולת כל השפעות ישראליות, מעתה היא כן, ורק מפני שהמנה נולדה עתה בצלחת שלה. ניתן כבר ממילים אלו להבין כי אינה תפסה את מבנה העל של התוכנית, והיא הולכת על קלף כור ההיתוך שיש בידה. ללא ספק, החשיבה שלה מוכיחה שאין ישראלית ממנה, וזאת למרות שבפועל בישלה והגישה את המנה שיש בה הכי פחות מרכיבים תוצרת הארץ (טונה אדומה, רוטב סויה) או עם השפעות מקומיות.

לתפארת מדינת ישראל. ציירה: קטורה מנור
לתפארת מדינת ישראל. ציירה: קטורה מנור

פעם "רוסיה זונה", היום "מאסטר שף"
אם אינכם מבינים מדוע התחלתי לקלל, לזכותי יאמר ש"היא התחילה". אינה בתוכנית הגמר, ורגעים לפני שזכתה, תיארה כיצד לאחר שעלתה ארצה היו מגנים אותה ברחוב: "כשהגעתי לארץ צעקו לי רוסיה זונה! ופתאום עכשיו כשאני הולכת ברחוב וצועקים לי: אינה את מדהימה! את מבשלת מדהים! ועכשיו אני יכולה ללכת גאה ברחוב".

אין לי ברירה אלא להיזרק אל סטריאוטיפ האשה הרוסיה, המיוחס לה המקצוע העתיק ביותר, ובכלל על הסטריאוטיפ שרוסים הם בעצמם סוג של "בשר שאינו כשר", כמו עם שנתפס תמיד כאינו כשר או לגיטימי בעיני הצברים. לא פעם כשאנו חושבים על "מעדניות הרוסים", "טיב טעם" וכד' עולות בנו קונוטציות שכאלה, כך שיהדותו של יוצא רוסיה באופן מודע או לא, תמצא אצל חלקנו בספק.

תעודת כשרות
מאסטר שף לוקחת את הזהות ה"בלתי כשרה" של אינה ומעבירה אותה תהליך. כלומר – בתוכנית אינה עברה איזשהו פרויקט אישי בזהות שלה, מלהיות "רוסיה זונה" (כפי שטענה) – הפכה למאסטר שף ובמילים אחרות – הפכה לישראלית מן השורה. מאסטר שף העניקה לאינה גושפנקה, תעודת כשרות לבשר "הלא כשר" שלה, לאוכל שלה, והפכה אותה מ"רוסיה זונה" לישראלית עם אוכל מדהים ולגיטימי.

לסיכום הדברים, הצלחתי להבין איך בתוכניות הריאליטי, הקשר שבין העיסוק בזהות חייב תמיד לעבור דרך הליך של התפתחות של איזשהו סובייקט – כמו להפוך לרקדן, להפוך לזמר, להפוך לרזה, להפוך למיליונר, ובמקרה הזה אינה שהפכה לפי השיטה של מאסטר שף לישות "טובה יותר", הפכה לישראלית. אינה לא רק זכתה בתואר השפית הטובה ביותר, אלא גברה על משימת האתניות במטרה להפוך לישראלית דרך גיבוש וחניכה בנוסח ריאליטי של בישול.

קרדיט על הציורים: קטורה מנור
http://cariktura.com/

שיתוף
Facebooktwittergoogle_plusredditpinteresttumblrmailFacebooktwittergoogle_plusredditpinteresttumblrmail

15 תגובות בנושא “רטרוספקטיבה על תוכנית המציאות "מאסטר שף", או איך הפסקתי להיות זונה והפכתי לישראלית”

  1. זה בדיוק מה שעבר לי בראש כששמעתי את אינה מדברת על הגידופים שספגה. אגב, זה לא הפסיק. כבר שמעתי אנשים שמייחסים לכישוריה במיטה וליופיה את הזכיה בתואר. בעיניי היא נהדרת והגיעה לה לזכות (לפחות ביחס לשאר בשלישית הגמר).

  2. מסכימה איתך לגמרי בעניין הזכייה. מטריף אותי שאנשים לא יכולים להכיל את העובדה שהיא גם אשה הנראת נהדר וגם מוצלחת ומבריקה בתור מאסטר-שף.

  3. אך, אם תשימי לב כשהכריזו עליה כמנצחת, דבר עליה השף על איך שהיא נראת, ולא רק על איך שאת מבשלת…
    האם זה מה שחשוב ? האם זה לא קריטריון ?
    האם כשאשה הולכת לראיון עבודה, ותעמוד מולה מתמודדת לא יפה.. מה תהיה הסבירות שתתקבל? מי לבסוף תקבל המשרה?
    יש לכן ספק ?
    לי לא.
    כמו בכל תחום אחר, היופי פותח דלתות, כמו שסקס פותח דלתות.
    זו המציאות ולא אחרת.

      1. LOL!
        ולכן הפייבוריטית שלי – אביבה הייתה מועמדת מושלמת לנצחון: היא הייתה אשכנזיה, חד הורית, יתומה, ונשואה לתימני.

  4. התוכחה שאת מציגה, אין יותר 'במקום' ממנה. כל תכנית ריאליטי מטופשת דוחפת את אותה נוסחת מכנה משותף נמוך ביותר במורד גרונותינו, ומנציחה סטריאוטיפים שהיו צריכים למות כבר לפני עשורים.

  5. מור, יחסית לתכניות ריאליטי זה היה המון. לכי ראי היפה והחנון, בטעות ראיתי אתמול עשר דקות ועדיין אני מתלבט אם להתאבד. המתחרים בסדר, מה כבר תרצי. אוסף מצחיקים. אביבה הנוירוטית, הערבי מחוייב המציאות, הרוסיה היפה (וההיסטרית), הפרא האציל איש כיבוי האש, סמדי שמבשלת כמו העוזרת שהיתה לי לפני 20 שנה, הקרח בעל השפתיים הרועדות, הכל מתגמד לעומת איש ה 17,500,000 שלנו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *