ארכיון תגיות: מרק

איך מכינים מרק ירקות טעים בלי אבקות

בואו נדבר על מרק ירקות. שאלו אותי בשבוע שעבר איך אני גורמת למרק הירקות שלי (ושל הינוקא) להיות טעים מבלי להשתמש באבקות מרק. התשובה פשוטה הרבה יותר משנדמה. נדמה לי.
(אמל"ק: בישול קצר ועדין של הרבה ירקות טעימים חתוכים גדול ככל הניתן).

וכך עושים:
בסיר מניחים הרבה ירקות טריים, צעירים וטעימים, אם אפשר אורגניים – מגניב, אבל לא חובה. חותכים את הירקות גס ככל הניתן, כלומר גזר ל-2 או 3 חתיכות לכל היותר, קישוא – כנ"ל, בצל לשני חצאים או 4 פלחים, כמה ענפי סלרי שאני שוברת ודוחסת לסיר, חתיכה קטנה של כרובית או ברוקולי, אפשר חצי עגבניה, שן-שתיים שום, בטטה אחת לא גדולה, תפוח אדמה אחד (אם טוחנים הוא תורם למרקם סמיך ונעים ואפילו גם לטעם למרות שנדמה שאין לו תרומה של ממש), שורש פטרוזיליה או סלרי וכו.
כסו את הירקות במים קרים ובשלו באש לא חזקה מדי עד למצב של רתיחה עדינה. כ-10-15 דקות של בעבוע עדין. נעצו סכין בירק הכי קשה (למשל שורש כלשהו או תפ"א) אם הסכין ננעצת יחסית בקלות – כבו את האש.
תבלו במלח, מעל המרק הניחו כמה ענפים טריים של פטרוזיליה, שמיר, עלי סלרי וכו' שאותם תסלקו לפני ההגשה (לא חובה). הניחו לסיר לעמוד כחצי שעה עד שעה מכוסה בלי כל ניע.

בום! יש לכם מרק טעים.

הנה הסבר
:
בשיטה הזו אנחנו בעצם מעצימים ושומרים על טעם הירקות בתוך הירקות. מינימום מניפולציות ואיבוד טעמים בכך שאנחנו לא מכבסים / מערבבים לירקות את הצורה למוות (תחשבו על קונפי, רק עם מים, או משהו כזה).
כל ירק וירק יהיה מפוצץ טעם וגם מי הבישול, שנשארים צחים אגב (מרק מצוין לקנידלך).

בא לכם מרק טחון? הכי טוב. טחנו בפולסים למרקם גס עדיף בעזרת מוט יד ויש לכם מרק מעולה ועשיר בטעמים, סמיך ומנחם כמו קערת פירה מהבילה.

טעמים:
כמובן שניתן להוסיף תיבול נוסף מעבר למלח, אבל זה ממש הבסיס של ציר/מרק ירקות פשוט ומלא טעם של… ירקות (וקצת עשבים). בלי שום אבקות. אפשר להוסיף בקטנה פלפל שחור ולסגור עניין. אפשר ללכת לכיוון אסייתי / מזרחי או לעשות בו שימוש כציר לריזוטו. ניתן להוסיף עלה דפנה, כורכום, כוסברה וכמון או פטריות מיובשות וענף קטן של רוזמרין, שבבי בצל מיובשים או שום יבש. כל מה שבא לכם ושאתם אוהבים. לאחר טחינת המרק למשל אפשר לשדרג במעט חלב קוקוס (להוסיף בצל ירוק, למון גראס, צ'ילי וג'ינג'ר), או להוסיף בתחילת הבישול עדשים כתומות שנמסות לתוך המרק ומוסיפות לו עוד ערכים תזונתיים. יש אין סוף אפשרויות.
בתאבון!

מרק ירקות העשרתי בקצת קטניות ודגנים (וזרעים). הוספתי רבע כוס עדשים כתומות, שתי כפות קינואה (היה מיקס לבן-אדום) ושתי כפות זרעי כוסמין מלא, פלוס גילחתי קלח תירס טרי. טעימי.
מרק ירקות שהעשרתי בקצת קטניות ודגנים (וזרעים). הוספתי רבע כוס עדשים כתומות, שתי כפות קינואה (מיקס לבן-אדום) ושתי כפות זרעי כוסמין מלא, פלוס גילחתי קלח תירס טרי. טעימי.
מניחים את כל הירקות החתוכים גס בסיר ומכסים במים קרים
מניחים את כל הירקות החתוכים גס בסיר ומכסים במים קרים
אחרי בישול קצר ועדין
אחרי בישול קצר ועדין
הכל עדיין שלם, כמעט מתפרק
הכל עדיין שלם, כמעט מתפרק
כפכפים זה הכי טעים.
כפכפים זה הכי טעים.
לאחר תיבול קל וטחינה
לאחר תיבול קל וטחינה 
שיתוף
Facebooktwittergoogle_plusredditpinteresttumblrmailFacebooktwittergoogle_plusredditpinteresttumblrmail

משב רוח חיובי ומרק תירס טרום אמהות

הערה מקדימה: הפוסט נכתב בערך שבוע לפני שילדתי ולכן לא הספקתי לסיים אותו ולפרסם אותו בזמן. החלטתי משום מה לפרסם אותו כמו שהוא ממש היום. אולי כי העונה הגשומה סוג של פה. אם אתם כאן בשביל המתכון למרק תירס או הצ'אודר תירס הטבעוני ואין לכם כוח לחפירה האסוציאטיבית-הריונית שלי על טבעונות – פשוט גללו מטה. תודה 🙂

—————————מתישהו בסוף ינואר 2017——————————-

הפוסט הזה לא נולד דרך מתכון, כמו שקורה בדרך כלל, אלא בעקבות כל מיני מחשבות על טבעונות ודברים קטנים שחוויתי בימים האחרונים.

אני חושבת שזה התחיל בזה שמישהי מאד לא נחמדה עקפה אותי בצורה לא מנומסת בתור לארומה. קצת כעסתי. במיוחד לאור העובדה שהייתי נראית כמו מישהי שלא הכי לעניין לעקוף אותה (הפתעה – אני עוד שנייה וחצי יולדת – כן, לא יודעת איך זה קרה, אבל זה כנראה דורש פוסט בפני עצמו שאולי בחיים לא יכתב). בכל מקרה, די בדורסנות ובחוסר תשומת לב היא התחילה להזמין – כריך טבעוני (חביתת חומוס) וקפה על בסיס חלב סויה. בהתחלה ממש התבאסתי שכאילו אחת "משלנו" מתנהגת בצורה מאד לא רגישה כזו, אבל כמה רגעים אחרי הבנתי את המשמעות האמיתית של זה ולבי התמלא אושר. התחוור לי שבזמנים בהם טבעונות הגיעה גם לאנשים הבלתי רגישים ונחמדים, היא כנראה כבר ממש מיינסטרים. טבעונות זה לכולם. היא בכל מקום. גם לחרא של אנשים. סוף סוף! טבעונות היא גם (אולי בעיקר?) לדושבגז מרוכזים בעצמם, מזמיני קפה נטול עם חלב סויה ללא קצף וחביתת פאקינג חומוס בתוספת אבוקדו וטחינה בצד 😀

ואז זה הכה בי, ושוב נהיה לי עצוב (אולי זה ההורמונים), אולי בעצם אני טועה והיא סתם טבעונית מטעמי בריאות, ועל הקוקוס שלה חיות מעונות וסביבה.

כמה ימים, או שבוע לפני או אחרי התקרית המכוננת או המטופשת והלא חשובה הזו, לא יודעת, המוח שלי עובד בצורה מצומצמת להחריד בתקופה זו של חיי, הודות להסבר המדעי שאומר שהמוח שלי מתרכז כרגע בפעולות בסיסיות ויום-יומיות ופחות באינטלקטואליה (AKA "טפשת הריון", כפי שגיליתי לאחרונה בספר שקראתי, על… הריון, אני כל כך חזקה בטפשת שאני לא זוכרת את ההסבר המדוייק של התופעה כפי שמתואר בספר), נתקלתי בשני מקרים מעניינים מאד, מעניינים עבורי.

אז מה שקרה זה ש*במקרה* לגמרי צפיתי בכמה דקות מפרק של סדרה של צביקה הדר שנראית די חדשה (אין לי מושג מה בדיוק שמה, משודרת בערוץ 2 או 10 מתישהו בערב) והבחנתי בכך שהבת של צביקה יושבת במטבח באגביות, אוכלת קורנפלקס ובצד עמד לו קרטון חלב של אלפרו(!) עם הגב למצלמה (למרות זאת, ישר מזהים כמובן, ברור שהרצתי אחורה והקפאתי את התמונה כדי להיות בטוחה, ולמי שאין ממיר חדש יחסית אעדכן שזה מקליט אוטומטית כל דבר שצופים בו ואפשר להריץ אחורה ולהקפיא, ולא, לא הקלטתי אותה מראש). ועוד משהו. כמה ימים אחרי ראיתי מישהי בתכנית של האח הגדול (גם, כמעט בטעות כי העונה הזו משעממת את השועלים) מכינה לעצמה נס קפה עם חלב סויה(!). זה הופיע גם כן באגביות כזו במהלך שוט די קצר. בכל מקרה, מהדימוי הקבוע של קרטון חלב פרה של תנובה שאנחנו כל כך מורגלים לראות ולדמיין כשאנחנו חושבים על חלב, המשבצות הכחולות וכו'… שעגון חזק בפרדיגמה, לשני מופעים הכי כאילו סתמיים בפריים טיים של שני ערוצי טלוויזיה סופר נצפים, מבשרים משהו גדול(?). נראה לי. אני מתנצלת שאלו הדברים שמרגשים אותי עכשיו, אבל זה באמת עושה לי נעים.

ואחרי החפירה, מתכון.
אני חייבת להודות שכל התהליך הזה של יצירת אדם ממש הרסה לי את התיאבון. בתקופה הראשונה ירדתי מלא במשקל, ירקות היו האויב ואכלתי בעיקר קרקרים ולחם, ובד בבד כבתה אצלי אנינות הטעם והחשק לבשל (אכלתי ממש המון זבל פחמימתי קנוי ומעובד) ועכשיו כשאני בסוף, אני מתחילה לחזור לעצמי במובן שאני קצת יותר מבשלת ואוכלת יותר בריא. עדיין לא הכנתי סלט אחד (!) לרפואה מאז הבשורה אבל לפחות לא בא לי להקיא כשאני רואה ירקות. מה שכן, בחצי הראשון של ההריון הייתי אוכלת בקביעות כל יום מנגו ובחציו השני – כל יום אבוקדו. ככה סתם, עם כפית, על כסא הנדנדה שלי שמצאתי ברחוב ורפדתי מחדש כחלק מתהליך הקינון הלא מודע לעצמו בו הפכתי למפלצת קינון שמכינה רשימות של מטלות עם מקום לסמן בו V עד ליעד.

תהיתי אם לפרסם מתכון טראשי ופחמימתי (שתכלס לא ממש דורש מתכון) או משהו קצת פחות מביך, ולבסוף החלטתי שמתכון ראוי לעונה קרירה וגשומה כזו, יהיה מתכון למרק תירס נהדר, אפילו בריא ומהיר יחסית שהכנתי וגרף מחמאות ודרישות למנות נוספות עד לריקון בזק של הסיר.

המרק די מזכיר במהות שלו משהו בין צ'אודר תירס למרק סיני, אבל פי מיליון יותר טעים ומושקע משניהם.

מרק תירס טבעוני

רכיבים לסיר עצום:
בצל לבן
2 גמבות אדומות
2 בטטות קטנות (בערך 200 גרם כל אחת)
7-8 קלחי תירס טרי (השתמשתי בתירס "גילי" המתוק והמושלם) או: בערך 3.5-4 כוסות תירס קפוא, או שאפשר לשלב חבילת תירס טרי וחצי תירס קפוא
חבילת כוסברה טריה
גבעול שמן של סלרי כולל עלים
גזר גדול
4 גבעולים שמנים בצל ירוק
חופן קטנטן של שמיר – בערך כף גדושה (אופציונלי)
רבע כוס עדשים צהובות או אדומות (אופציונלי)

תבלינים:
מלח ופלפל שחור גרוס (בנדיבות!), פתיתי צ'ילי יבש, פפריקה מתוקה וקצת מעושנת (לא חובה)
חצי פחית קרם קוקוס, או פחית שלמה (זה מה שהיה לי במקרר)
מים לכיסוי ועוד לפי הצורך, לאחר בישול/התאדות
טבסקו – להגשה (כן, זה חובה!)
שמרו קצת קרם קוקוס להגשה, טעים ויפה אבל לא חובה.

הכנה:
קוצצים הכל קטן. את הבטטה לקוביות קטנות של חצי ס"מ בערך, את עשבי התיבול דק דק. את גרגרי התירס מגלחים מקלחיהם היטב. מניחים את כל הירקות, הקלחים הגלוחים והעדשים (לא חובה) בסיר גדול ומכסים במים. משאירים בצד רבע מכמות הכוסברה והבצל הירוק הקצוצים, שמיר קצוץ, התיבול היבש ואת חלב הקוקוס לסוף.

קוצצים את המרכיבים למרק התירס וישר לסיר

מקלחי התירס הריקים הגלוחים אנחנו ניפטר אחרי הבישול והסיבה שאנחנו משאירים אותם היא לאקסטרה טעם תירסי שמופק מהקלחים. את התיבול נוסיף בסוף, נבשל קצת, נטעם ונתקן.

מתחילים לבשל בחום בינוני עד לרתיחה עדינה ומבשלים עד שהעדשים נעלמות ונמסות. כאמור – לא חובה להוסיף עדשים, אבל הן כמעט לא מורגשות, מוסיפות סמיכות והכי חשוב מוסיפות לנו עוד חלבון וערכים תזונתיים טובים. אני השתמשתי בעדשים צהובות שממש מתפוררת לתוך המרק בגג 20 דקות של בעבוע עדין. אבל באמת שלא חובה/מורגש וגם גרסה נטולת עדשים שהכנתי הייתה ממש מוצלחת.

לאחר כ-20 דק בישול – מוסיפים את חלב הקוקוס, תיבול לפי טעמכם: בערך כפית מלח, חצי כפית פלפל שחור (מומלץ בנדיבות), כפית פפריקה מתוקה, רבע כפית פפריקה מעושנת, חצי כפית פתיתי צ'ילי יבש, ואת יתר הירוקים ששמרנו בצד. מערבבים מבשלים עוד מספר דקות, טועמים ומתקנים תיבול לפי טעמכם.

צ'אודר תירס טבעוני

עם מטחנת מוט יד טוחנים את המרק בגסות בערך דקה או פחות ומוודאים שנותר מרקם גס וצ'אנקי, ולא לגמרי חלק. מגישים עם קצת כוסברה טריה ובצל ירוק קצוצים, שביל קטן של חלב קוקוס וכמה טיפות טבסקו – סופר משדרג וצ'אודרי 🙂

בתאבון רב וחורף חמים ורטוב. ובברכת – יאללה, צא כבר, הכל מוכן.

בגדי ניובורן

הבגדים של תום מחכים לו במגרה.

שיתוף
Facebooktwittergoogle_plusredditpinteresttumblrmailFacebooktwittergoogle_plusredditpinteresttumblrmail

מרק דלעת חמצמץ ומושלם

לא יודעים מה לעשות עם הדלעת שנתפתיתם לרכוש? – זה המתכון בשבילכם.
אין לכם דלעת? עזבו הכל ורוצו לקנות – כי אי אפשר להפסיק לאכול ולהתענג על המרק הזה.

מרק דלעת חמצמץ-מתקתק עם במיה ואורז מלאזהו ללא ספק המתכון הטבעוני האולטימטיבי לימים אלו, בהם דלעת היא צו האופנה. הוא פשוט, מזין, מהיר וטעים כל כך, שגם כל מי שמעקם אפו על אי אילו מהמרכיבים שבו, למשל (נניח…) במיה, שאותה אפשר להחליף בשעועית ירוקה או אפונה אם ממש חייבים, פשוט מתאהב בו. למרות שאני ממש מתעקשת שתתנו לבמיה צ'אנס, טעמה ומרקמה פשוט נהדרים במרק הזה. העגבניות, הדלעת והלימון מחמיאים לה והופכים אותה למעדן.

מרק דלעת נהדר שמשלב גם עגבניות והרבה לימון לטעם חמוץ מתוק וממכר.
את המרק הזה אמי הכינה לי בפעם הראשונה לפני כחודש, כשלא הרגשתי טוב במיוחד, והוא פשוט הטעין אותי בחום, בריאות והמון כוחות. מאז הכנתי אותו מספר פעמים ובכל פעם הוספתי קצת מהטאצ' שלי. למשל: מעט אפונה לאורז, ופעם מעט עדשים. פעם החלפתי את הבמיה בשעועית ירוקה ופעם הוספתי פול. בכל פעם יצא מושלם.

עוד כמה סיבות לאכול דלעת: הדלעת, למי שלא יודע, עשירה בוויטמינים ומרכיבים נוגדי חמצון הטובים בין היתר למערכת החיסונית שלנו, העיכול, העיניים והעור, והיא אפילו דלה בקלוריות.

מרכיבים (5-6 מנות):
קילו דלעת ("דלעת טריפולי", זו שקונים בחתיכות לפי משקל), מקולפת וחתוכה לקוביות די גדולות (4X4)
3 כפות רסק עגבניות מאיכות טובה (MUTTI, למשל)
3-4 עגבניות בשלות, מגורדות בפומפיה (או פחית עגבניות מרוסקות מאיכות טובה)
בצל לבן בינוני, קצוץ
כפית סוכר (כי ככה סבתא עושה, אבל לא חובה)
כפית מלח, או לפי הטעם
חצי כפית פלפל שחור
חצי כוס לימון סחוט טרי (מיץ מבערך שני לימונים)
כפית וחצי פפריקה מתוקה
כוס וחצי במיה (או: אפונה / שעועית ירוקה / פול, אפשר מקפוא)
מים לכיסוי + 5 סמ'.
כפית שמן
להגשה:
כוס וחצי אורז מלא מבושל עם בצל קטן מטוגן
(מומלץ להוסיף חצי כוס אפונה קפואה או רבע כוס עדשים)

הכנה:
בסיר גדול מטגנים בכפית שמן את הבצל הקצוץ. מוסיפים רסק, עגבניות מגורדות, תבלינים, דלעת, ומים לכיסוי + 5 סמ' מעל לגובה הדלעת. מביאים לרתיחה ומוסיפים את הבמיה (או שעועית ירוקה / פול / אפונה, לפי טעמכם) ואת מיץ הלימון.

אפשר להשתמש גם בבמיה קפואה או אפונה אם מעדיפים.מבשלים כשעה בחום בינוני-נמוך, או עד שהדלעת מתרככת וכמעט מתפרקת. אם צריך, מוסיפים עוד מים כדי לשמור על רמת "המרקיות". טועמים ומתקנים תיבול – הטעם אמור להיות חמצמץ ועגבנייתי.

מרק מזין, חם ומנחם. דלעת עם במיה.מגישים על או ליד אורז מלא. באותה קערה או לחוד, באיזה אופן שאתם אוהבים. אישית, אני מעדיפה יחד, כי ככה האורז "שותה" את הטעם הנפלא של המרק.

מגישים עם אורז, רצוי שבושל עם בצל מטוגן וקצת אפונה.המלצה נוספת שלי – הוסיפו לאורז מעט אפונה או עדשים (כרבע עד חצי כוס) זה מעשיר מאד את המנה ונותן לה עוד מרקם וטעם נפלא.
בתאבון וסופ"ש נפלא!

 

שיתוף
Facebooktwittergoogle_plusredditpinteresttumblrmailFacebooktwittergoogle_plusredditpinteresttumblrmail

מתכונים ורשמים מסדנת בישול טבעונית יפנית

"השלם גדול מסך חלקיו". כך מלמדנו שף בועז צאירי את התורה כולה על רגל אחת ומדגים בעזרת סלט מלפפונים המתובל ברוטב סויה ומעט ג'ינג'ר טרי. סינרגיה הבוראת עולם טעמים חדש.

ציר אוממי טבעוני עם ירקות, אטריות וטופו מתוך סדנת בישול יפנית טבעוניתזה לא מכבר השתתפתי בסדנת בישול טבעונית יפנית ועשירה בחלבונים בהנחיית שף בועז צאירי. בסדנה הושם דגש על המטבח הצמחוני היפני עתיק היומין, העושה שימוש מרתק בירקות טריים ומרקחות מבושלות / מותססות / מגובנות המבוססות על הצומח גם הן.

סדנת בישול יפנית טבעונית עם בועז צאירי
בין הפרקטיקות שנלמדו בתחום הבישול והתרבות היפנית (מקיפול שקיות ניילון לצורת בורקסים ועד הצורך להיזהר מטיטולים עם חור), הוסבר כיצד לפרוס ירקות כיאות וכיצד לתבל במשורה ובעדינות. בועז עשיר בסיפורים משעשעים ואנקדוטות, והיה מרתק להקשיב לו משלב מעלילות חייו תוך כדי קיצוץ, טיגון ובישול.

בועז מסביר על סוגי הטופו השונים. כולל טמפה.

התחלנו עם מתכון קליל ופשוט – סלט מלפפונים שנחתכו לחתיכות גדולות וגסות. מעין צורת משולשים שמטרתה הגדלת שטח פניי פיסות המלפפונים תוך שמירה על פריכותם.

בועז מסביר איך חותכים מלפפון לסלט המלפפונים היפני.אל המלפפונים צורף ג'ינג'ר טרי שנפרס לרצועות דקיקות ומעט רוטב סויה יפני. כמה ערבובים עדינים וחומרי הגלם מתערים זה בזה. יש להמתין מספר דקות תמימות בכדי לאפשר לריקוד הטעמים להתרחש.
התקבל סלט עדין ונהדר, טעים ופריך. לקישוט התווספו כמה גפרורי סלק חי ומתקתק ופרח סחלב.

סלט מלפפונים עם ג'ינג'ר וסויה. מתוך סדנת בישול יפנית טבעונית

גוונים של טופו
בהמשך טעמנו כ-7 סוגים שונים של טופו. החל מרכים-גבינתיים ורוטטים שילכו נהדר במתכונים לפשטידות, ממרחים או קרמים (נקרא גם: "טופו משי"), וכלה בנוקשים ודחוסים. טעמנו טמפה, שהוא סוג של טופו המכיל את פולי הסויה עצמם ולכן נחשב לבריא ומזין יותר. לטמפה מרקם לעיס ומראה המזכיר משהו מעולם הגבינות הצרפתיות העבשות, אך נטעם ומריח ניטרלי. הוא הולך נהדר במוקפצים, אפוי או מטוגן כשניצל, אז טעמו ומרקמו מוצלחים מאד.

טמפה או TEMPE, ממשפחת הטופו. הגרסה המזינה יותר של הטופו.טעמנו גם טופו מטוגן, טופו אפוי, טופו אקסטרה דחוס ואפילו מעושן. הטופו הדחוס, כמו הטמפה, הולם מנות "מוקפצות", הדורשות אפייה ו/או טיגון (כמו אגדשי דופו), מפני שהוא מכיל פחות נוזלים ושומר על צורתו בתנאי בישול קיצוניים.

סוגים שונים של טופו, מרך ורוטט ועד קשה ומעושן.

(סוג של) אנטיפסטי יפני
בין לבין גילפנו, חתכנו לרצועות דקיקות וגלגלנו לפרחים תכריכי ירקות שורש שונים, שהלכו לתנור עם קוביות טופו מעושן, בוק צ'וי, מעט רוטב סויה, בזיקה קלה של סוכר חום ועירית טריה, לכ-25 דקות בחום בינוני. כמו שתלמדו בהמשך, המתכון אינו מדוייק ויכול להשתנות בהתאם לטעמכם ולמצוי והרצוי עליכם.

ירקות שורש שונים לפני כניסה לתנור, ילוו ברוטב סויה ולימון.למרות שהירקות נותרו יחסית פריכים לאחר האפייה (ולא סמרטוטיים), הם הספיקו לספוג מספיק חום שחיבר בין הטעמים ותרם להדגשתם. כך שומרים על טעמי הירקות מבלי להתעסק עם יותר מדי תבלינים.

ירקות מתובלים בסויה, סוכר, לימון ועירית לפני כניסה לתנור.
אם ברשותכם מכשיר המגלף רצועות דקיקות בסיבוב ידית – הסתדרתם. אם לא – את תכריכי השורשים שבתמונות ניתן גם לפרוס ידנית בעזרת שני מקלות צ'ופ-סטיקס, שחורצים לתוכם סכין ובתנועת דחיפה זהירה יוצרים רצועות. אני לא רואה איך אני מכלה את זמני ועצביי בעיסוק הזה וחושבת שלהבא מוטב שאחתוך את הירקות לפרוסות דקות עם סכין או עם קולפן פשוט.

בועז מקלף סלק צבעוני בשיטה די מגניבה.בין הירקות שהרכיבו את האנטיפסטי – גזרים סגולים וכתומים, דייקון צהוב ולבן, סלק, צנון, בוק צ'וי שנחתך בצורה גסה ופוזר לצד השורשים המגולגלים, דלעת סינית כתומה ועגלגלה שנוקתה מזרעים ונפרסה לפלחים על קליפתה ומעט עירית.

תכריכים דקיקים של שורשים בצבעים שונים.
וכך, המעין אנטיפסטי היפני נראה רגע אחרי שיצא מהתנור ורגע לפני שחבורת פודיז מורעבים עטה עליו. הצנון נחתך לבדידים דקיקים של שתי וערב, אך שימו לב שהסכין לא הגיעה עד סוף הצנון, כדי לשוות לו מראה של פרח ועל מנת שהתיבול והחום יחדרו אליו בקלות. גם חלק מהגזרים נחתכו באותה צורת איקס, עד לבסיסם. לאחר האפייה רצוי לתבל את הירקות עם מעט מיץ לימון (או יוזו), מעט רוטב סויה ובצל ירוק/עירית טריים.

האנטיפסטי היפני מוכן.

ציר אוממי
עם שאריות/זנבות/קליפות הירקות ממתכון האנטיפסטי, אפשר ורצוי להכין ציר צמחי ומלא טעם, לו שימושים רבים, כגון – מרקים שונים בליווי אטריות וירקות, תיבול ירקות צלויים, אגדשי דופו ועוד.

מרכיבים
:
חצי כוס פטריות שיטאקי מיובשות וקצוצות
אצת קומבו, שטופה קלות
חצי כוס שבבי בצל מיובש (לא לוותר)
שורשים/קליפות של ירקות מסוגים שונים (במקרה הנ"ל – מהסוג של אלו מהמתכון הקודם)
2-3 כפות רוטב סויה יפני (או לפי הטעם)
מים: 3-4 סנטימטר מעל לגובה המרכיבים בסיר

מרכיבים לציר אוממי למרק יפני טבעוני.

הכנה:
בסיר גדול ובחום בינוני, מבשלים את מרכיבי הציר בנוזלים עד לחצי צמצום. שימו לב, אין להרתיח את הציר (ההרתחה פוגמת בטעם). פטריות טריות לא מחליפות בשום אופן פטריות יבשות – יש להן טעם שונה לחלוטין (משהו שקשור בתהליך הגסיסה של הפטריה לפני שהיא מתיבשת ומשנה את טעמה). גם הבצל היבש בשונה מהטרי נותן אפקט אוממי שאין שני לו, בניגוד לבצל הטרי שנותן טעמים יותר מתוקים/חרפרפים. במובן רב, שבבי הבצל / פטריות מיובשות הם אבקת המרק הטבעית נטולת הכימיקלים, הם מעניקים טעם אוממי עשיר ונהדר, מהווים תחליף לדאשי (או הקאוצו בושי) מבוססי הדגים וקל מאד להשיג אותם בחנויות תבלינים. אני כבר קניתי סטוק רציני ששמור בפריזר ומוכן בכל עת לשימוש.

מה עושים עם הציר?

אל הציר המסונן אפשר להוסיף אטריות אודון (חיטה קשה) או אטריות סובה (כוסמת), אטריות אורז או אטריות שעועית (שבושלו בנפרד כמובן). אפשר להוסיף ירקות טריים כגון: פטריות, בצל ירוק, כרוב קצוץ, נבטים, בוק צ'וי, רצועות דקיקות של גזר או צנון. אל תשכחו כמה פרוסות טמפה אפוי / מטוגן או קוביות טופו. ניתן להוסיף גם מהירקות שבושלו בציר, כמו הצנון המבושל וכל מה שנראה לכם טעים ומתאים. במידה וחסר לכם תיבול, אפשר להוסיף מעט רוטב סויה יפני ו/או לימון / יוזו.

אטריות אודון מעשה ידיו של בועז

אגדשי דופו
היפנים אומרים דופו, אנחנו טופו. בכל מקרה, מדובר באותו המתכון. לצורך הכנת המנה, יש להצטייד בקוביות טופו קשה (דחוס) ומנוגב היטב מנוזלים. יש לצפות אותו במעט עמילן תירס ולטגן בשמן די עמוק (בטמפ' של 150 מעלות לכל היותר). מגישים את הטופו השזוף והפריך עם ציר האוממי שלעיל, מעט ג'ינג'ר וצנון מגורדים מעל, בצל ירוק, ופטריות אנוקי קטנטנות.

אגדשי טופו או דופו לאחר טיגון והוספת ציר אוממי וג'ינג'ר.

סלט קר
אם אין לכם חשק לאכול משהו חם בחום הזה, שזה מובן לגמרי, אפשר להכין סלט שבתוכו אטריות מבושלות ושטופות במים קרים, עם מעט מהציר (המקורר), רוטב סויה וירקות טריים כמו מלפפון, גזר, ג'ינג'ר, נבטים וכד'. אפשר לאתגר את הסלט להוסיף לו מעט זרעי שומשום וטחינה שנפתחה במעט רוטב סויה, מיץ לימון וציר מקורר.

שורשים בצבעים שונים עוברים טיפול במנדולינה היפנית של בועז.וכך נראה הניסיון שלי למתכונים. השתמשתי במתכון לציר האוממי, בו שילבתי אטריות אודון שבושלו בנפרד, מעט נבטים, טופו דחוס, כמה מהירקות שבושלו בציר כמו דלעת סינית, בוק צ'וי, כרישה וגזר. הוספתי מעט בצל ירוק, ג'ינג'ר טרי, סחיטה של לימון ומעט רוטב סויה יפני.

מרק יפני טבעוני, עם ציר האוממי ואטריות.

  • אל הסדנה הנהדרת הזו הגעתי בזכות אתר omgwhen.com המאפשר חיפוש פעילויות מכל הסוגים, על פי תחומי עניין, מקום וזמן. מומלץ בחום.
  • למען הסר ספק, אל הסדנה נרשמתי ביוזמתי ובמימוני האישי ולא נתבקשתי לפרסם או להמליץ מטעם גוף כלשהו על תוכן/מוצר כלשהו.
  • כדאי להתעדכן בעמוד הזה בנוגע לדוכני אוכל / סדנאות / אירועי אוכל נוספים של בועז.
שיתוף
Facebooktwittergoogle_plusredditpinteresttumblrmailFacebooktwittergoogle_plusredditpinteresttumblrmail