מאז שאני אמא אני לא מסוגלת להפעיל מעבד מזון. החיים שלי נמדדים בכמה כלים לא שטפתי היום, ולכן כשאני נכנסת למטבח עם חשק למאכל "מורכב" כי נדלקתי באינסטגרם, אני מוכנה להתחייב לקערה ומקסימום מחבת. הכלל המוביל הוא כמה שפחות. כמה שפחות עבודה (יש לי בדר"כ רק שעה בבוקר), בלי מתכון, בלי כלים מעצבנים לשטיפה ועם שאריות או מצרכים שנותרו במקרר/מזווה. הפעם החשק בשילוב המצוי הניב: רביולי פטריות טבעוני עם מעט גבינות קשיו שנשארו משבועות, בתיבול מרווה וטימין.

ערבבתי קמח, מעט שמן ומים ואחרי שעה יצא לי רביולי מהמם בטעמו. למי ששאל וחשש – זה באמת לא כזה מסובך או מפחיד. אני לדוגמה, לא מאלו שלחוצים שיצא להם סופר סימטרי ויפה ואני ממש גרועה עם בצקים. בעיקר אכפת לי שיהיה טעים ולכן הם יצאו עקומים ושונים זה מזה. אם חשוב לכם, אפשר לעבוד עם סרגל או להקפיד ולתכנן דברים מראש. אני סתם אלתרתי ולכן זה נראה כך.

אגב, שימו לב שאין במתכון שימוש במעבד מזון, לא במכונת פסטה ולא נדרש אפילו סיר בישול גדול מלא במים חמים או קירור ארוך. רק קערה ומחבת ויוצאים לעבודה. הרביולי עובר תהליך של סגירה קלה במחבת ואז חצי בישול/אידוי בדומה מאד לגיוזה (כיסונים אסיתיים) וחוסך את הטרחה (והסיר) של בישול במים / סינון / חשש מהתפרקות ובלה. וגם ישראל מתיבשת שוב, אז בכלל 🙂

לבצק הרביולי: (10 יחידות שהן 2 מנות עיקריות משביעות)
כוס קמח כוסמין לבן אורגני (גרסה מקמח מלא בהמשך)
כפית מלח הימאליה ורוד
2 וחצי כפות שמן זית
3 כפות מים
מערבבים בקערה ולשים היטב מספר דקות בידיים עד קבלת בצק רך ונעים. במידה והבצק אינו אלסטי ונעים יש להוסיף מעט שמן זית ולהמשיך ללוש עד למרקם הנ"ל. מועכים את הבצק לצורת פיתה ומניחים במקרר עטוף בניילון נצמד (עד שמסיימים להכין את המלית).

למלית:
קוצצים סלסלת מיקס פטריות שאוהבים (השתמשתי בחצי שמפניון וחצי פורטבלו). משחימים באש חזקה במעט שמן זית עם 3 עלי מרווה קצוצה, רבע כפית טימין, רבע כפית אבקת שום, פלפל שחור בנדיבות ומלח לפי הטעם. מטגנים עד שהנוזלים מתאדים במחבת. מעבירים לקערה (של הבצק, כי חוסכים בכלים) ומצננים כמה דקות. מוסיפים 3 כפות גדושות גבינת קשיו (שמתי קשיו עם עירית של אוטופי, אפשר כל גבינה טבעונית אחרת שאוהבים), ושתי כפות גבינת רוקפור של טבע האדם מפוררת (אפשר לוותר או להחליף באחרת שאוהבים, למשל פטה מפוררת).

תכלס אפשר למלא את הרביולי במה שאוהבים (כל עוד זה לא נוזלי מדי) למשל – מחית בטטה מתובלת עם גבינה טבעונית לטעמכם, מחית ארטישוק או חתיכות ארטישוק רומאי, תרד מוקפץ ומתובל, עשבי תיבול שאוהבים וכדומה.

הכנת הבצק:
מניחים את הבצק על נייר אפייה ומתחילים לרדד – דק ככל האפשר לצורת מלבן. אפשר למתוח אותו קצת עם האצבעות עד שמגיעים לצורה והעובי הרצויים.

מניחים מהמלית במרווחים של כסמ', כפית בכל פעם. ומקפלים את הצד הריק על החלק עם המילוי. מהדקים עם היד את הבצק בין איזורי המילוי ומוודאים שאין אוויר כלוא בפנים בעזרת לחיצות.

חותכים את הבצק המיותר ואת הרביולי מניחים בצלחת מעט מקומחת. אפשר לשמור במקרר עד שלב הבישול.

ניתן להדק ולחרוץ את הרביולי בעזרת חותכן או כוס קטנה, ואפשר עם סכין ואז לעשות סימונים עם המזלג סביב המלית. ניסיתי גם וגם (קטעי וידאו ותמונות נוספות בהמשך). את שאריות הבצק מרדדים ומכינים מהן עוד רביולי.

לרוטב:
3-4 פטריות קצוצות ומטוגנות במעט שמן זית, מרווה, טימין, שום, פלפל ומלח – כמו שעשינו למלית ולשמור בצד לשלב ההגשה. ממליצה לרוטב להשתמש בפטריות מעט שונות (אם יש), למשל פטריות מלך היער, שיטאקי ו/או ירדן. אפשר להוסיף קצת שמנת קשיו או קרם קוקוס לרוטב קרמי – אלפרדואי. אפשר רוטב אחר שאוהבים, אפשר גם סתם פסטו וכד'.

בישול הרביולי:
במחבת שטוגנו בה הפטריות (אין צורך לנקות) – מחחמים עם מעט שמן זית עם 2 עלי מרווה קרועים ומניחים מעל את הרביולי. משחימים כמה דקות מכל צד. מוסיפים 3/4 כוס מים + הפטריות שטוגנו עבור הרוטב (אם רוצים שמנת – אפשר להוסיף רבע כוס ולהפחית ברבע כוס מים). אם כל המים התאדו בטרם הסתיים הבישול אפשר להוסיף עוד רבע כוס ולהמשיך לבשל.

מכסים ומבשלים. בעזרת כף משקים מדי פעם את הרביולי ברוטב ומנענעים קצת את המחבת כדי שהרוטב יחלחל לכל האיזורים. אחרי כ-10 דקות בישול עם מכסה מכבים את האש, טוחנים מעט פלפל שחור מעל. אפשר להגיש עם שלוק שמן כמהין או שמן זית, ו/או עוד קצת מרווה קצוצה או בזיליקום טרי.

רביולי בטטה עם קרם קוקוס

מתכון מעט שונה, מקמח כוסמין מלא ובמילוי בטטה וגבינת סויה שמיר. מניב כ-10 יחידות בינוניות, שהן כ-2 מנות עיקריות מאד משביעות.

לבצק הרביולי:
כוס קמח כוסמין מלא
כפית מלח ורוד
3 וחצי כפות שמן זית
3.5 כפות מים
מערבבים בקערה ולשים היטב מספר דקות בידיים עד קבלת בצק רך ונעים. במידה והבצק אינו אלסטי ונעים יש להוסיף מעט שמן זית ולהמשיך ללוש עד למרקם הנ"ל. עם קמח מלא המרקם פחות אלסטי ונוח, אבל שהייה של חצי שעה במקרר עוזרת לבצק להסתדר. מועכים את הבצק לצורת פיתה ומניחים במקרר עטוף בניילון נצמד (עד שמסיימים להכין את המלית).

למלית:
בטטה ענקית (בערך חצי קילו), אפויה בתנור בשלמותה עד ריכוך (נועצים סכין וכשהיא עוברת בקלות זה מוכן). חצי ממנה מעוכה במזלג (החצי השני קוביות לרוטב).
2 כפות גבינה טבעונית שאוהבים – קשה או רכה, שמתי סויה שמיר.
מעט מלח ופלפל
מערבבים הכל היטב יחד

הכנת הבצק:
מוציאים את הבצק מהמקרר ומרדדים אותו דק ככל הניתן (רצוי על נייר אפייה) לצורה של מלבן. אפשר למתוח גם עם הידיים כדי לדקקו עוד יותר. בעזרת סכין יש לחתוך את הבצק לחצי. אפשר לסמן בעזרת כוס צ'ייסר או כוס אספרסו את המיקום של המלית במרווח של בערך סמ' זו מזו.

שמים כף מהמלית ומניחים את החלק הריק של הבצק על החלק עם המילויים ומהדקים היטב סביב המלית עם האצבעות – מוודאים שאין אוויר מיותר בפנים.

אפשר להדק ולחרוץ את הרביולי בעזרת חותכן או כוס קטנה, ואפשר עם סכין ואז לעשות סימונים עם המזלג סביב המלית. ניסיתי גם וגם (אפשר לראות בקטעי הווידאו כמה לא מדוייק וכמה חוראני אני עובדת, ובסוף זה יוצא ממש יפה וטעים, ככה שלכולם יש תקווה. את שאריות הבצק מרדדים ומכינים מהן עוד רביולי.

להכנת הרוטב:
חותכים לקוביות את חצי הבטטה שנותרה, בצל סגול קטן ומטגנים במעט שמן זית. מתבלים במעט פלפל שחור, רבע כפית אבקת ג'ינג'ר יבש (או טרי מגורד), רבע כפית אבקת שום ומלח לפי הטעם. לאחר מספר דקות מוסיפים חצי פחית קרם קוקוס וכף עירית קצוצה. מערבבים, מבשלים כשתי דקות ושומרים את הרוטב בצד להגשה.

בישול הרביולי:
במחבת משומנת קלות (אפשר באותה מחבת שהכנו בה את הרוטב), מניחים את הרביולי וצורבים אותם משני הצדדים. כ-2 דקות מכל צד. מוסיפים חצי כוס מים ומכסים את המחבת. מבשלים כ-5 דקות ומדי פעם מטלטלים מעט את המחבת כדי שהמים יגיעו לכל האיזורים (אפשר להפוך את הרביולי באמצע). מוסיפים את הרוטב ששמרנו בצד, מכסים ומבשלים עוד 5 דקות. אם כל המים התאדו בטרם הסתיים הבישול אפשר להוסיף עוד רבע כוס ולהמשיך לבשל.
בהגשה מפזרים מעט עירית קצוצה.

הערה לגבי אופן סגירת וצורת הרביולי: בגלל שלא הגעתי עם תכנית מראש, אפשר לראות פה לפחות 3 צורות סגירה/צורה לרביולי ולמעשה אפשר ממש להתפרע עם זה – בעזרת חותכני עוגיות, או כוסות, או פשוט עם סכין או מזלג. כל עוד חתיכת בצק מכסה עוד חתיכת בצק עם מילוי ונעשית סגירה והידוק סביבו – אפשר לעשות מה שרוצים. אפשר גם להכין רביולו אחד ענק כמנה אישית – מגניב מאד.

בתאבון!