שקשוקה טבעונית עם כופתאות בורגול ותרד

לעיתים טעות מובילה לאחרת ונולד משהו טעים ונפלא, בדיוק כמו המתכון הזה לשקשוקה טבעונית עם כופתאות בורגול ותרד עדינות ורכות. מתכון מושלם לזמן הזה בו נתקעתם עם עגבניות ופלפלים על הצד המבאס, שזה אומר רך ומצ'וקמק מדי בשביל להיאכל חי, וכמובן חשק למנה עשירה בטעמים.

לא נעים לי לספר על הפדיחה שהולידה את המתכון הזה, אז הנה כמה סיבות לאכול בורגול – הידעתם שבורגול עשיר מאד בחלבון? 12 גרם ב-100 גרם. וואו. נחמד. וגם – 35 מ"ג סידן, ו-17 גרם סיבים, מגנזיום… והרשימה ממשיכה. בקיצור, כדאי, זמין וטעים לאכול בורגול.

מרכיבים (4-5 מנות):
6 פלפלים גדולים, אדום/צהוב
בצל לבן גדול, קצוץ
חצי פלפל חריף טרי, קצוץ
3 שיני שום, קצוץ/מעוך
5-6 עגבניות בשלות, חתוכות לרבעים (רצוי לשלב גם כוס עגבניות שרי)
חבילת כוסברה (גם לשימוש הכופתאות)
3 גבעולי בצל ירוק
חצי כפית פתיתי צ'ילי חריף
כפית פפריקה מתוקה (ואם יש מעושנת – יותר טוב)
רבע כפית כמון
מלח, פלפל (חצי כפית מכל אחד)
כפית שמן זית (לטיגון הבצל)
לכופתאות:
כוס בורגול מושרה במים לחצי שעה עד שעה
חבילת תרד או מנגולד (כ-200 גרם)
אופציונלי: כף קמח עדשים + כף קמח חומוס / קמח אורז
מעט מלח ופלפל
כף שמן זית

להכנת הכופתאות:
משרים כוס בורגול במים לכחצי שעה. מסננים וטוחנים בבלנדר עם כ-200-250 גרם תרד או מנגולד (חבילה סטנדרטית) ללא הגבעולים הלבנים + רבע חבילת כוסברה (כולל גבעולים) + כף שמן זית, מלח ופלפל. טוחנים לתערובת גסה אך אחידה. אפשר להוסיף גם קייל אם אתם בעניין. אגב, הישמרו לכם מקייל אדום, הוא מר כקליפת תפוז, במיוחד אם עושים מהלך מטופש כמו לפרק אותו לשד סיביו המרירים במעבד מזון רצחני ומנסים לבלוע את זה במסגרת שייק בוקר ירוק. בכל מקרה, חשוב להשרות את הבורגול כדי שאח"כ הוא לא ישתה את כל נוזלי התבשיל ויפר את האיזון, וכך גם הוא מתבשל הרבה יותר מהר.

להכנת השקשוקה –
בתנור שורפים פלפלים מצבעים שונים (עדיף אדום או צהוב בשל מתיקותם), אפשר גם יותר. מקלפים, מנקים מזרעים וחותכים לרבעים. אני שרפתי ממש המון פלפלים, מפני שקבלתי במשלוח 3 קילו (!) במקום קילו, ולא ידעתי מה לעשות איתם. אז חלק הלכו לשקשוקה וחלק לסלט פלפלים עם שום, טבעות פלפל חריף ירוק, מעט שמן זית, מלח, פלפל ובלסמי שמשדרג כל כריך.

במחבת רחבה מטגנים בצל גדול, מוסיפים 3 שיני שום, חצי פלפל חריף קצוץ גס (או יותר לפי הטעם) ומערבבים כדקה-שתיים. מוסיפים את הפלפלים הקלויים, עגבניות (אני שילבתי עגבניות תמר גדולות ושרי מנומרות), מלח, פלפל, מעט פתיתי צ'ילי יבש, מעט כמון, חצי מהכוסברה שנשארה לכם – קצוצה, כולל גבעולים. מוסיפים מים לכיסוי, בערך 2-3 כוסות ומביאים לרתיחה עדינה.

בעזרת כף יוצרים גומות בתבשיל ומניחים כף גדושה מהתערובת הירוקה בכל גומה. מכסים עם מכסה – אם אין מכסה מתאים, מכסים בנייר כסף. מדי פעם בודקים שלא חסרים נוזלים, ואם יש צורך מוסיפים מעט מים. כדאי להשקות מדי פעם את הכופתאות בעזרת כף, ולתת למחבת ניעור קל כדי שהכל יתערבב בעדינות מבלי להרוס את הכופתאות העדינות. ברגע שהכופתאות מתיצבות ומתגבשות, אפשר לנסות להפוך אותן בעדינות לצידן השני כדי שיספגו עוד נוזלים וטעמים.

לאחר כחצי שעה (אולי קצת יותר) של בישול והשקייה, בוזקים מעט שמן זית מעל הכל, פלפל שחור, מעט טחינה גולמית, בצל ירוק וכוסברה קצוצים גס. אם אתם אנשים של חריף, מומלץ לתבל בסוף גם עם טבסקו רגיל או מעושן.

אם נשאר לכם מעיסת הבורגול, אפשר לטגן או לאפות כקציצות. בתנור בחום בינוני גבוה – הברישו במעט שמן זית ואפו לכחצי שעה, באמצע הפכו לצד השני. או טגנו במעט שמן זית במחבת נורמלית, עם ציפוי מונע הידבקות, והמתינו בסבלנות עד שהשוליים הופכים פריכים ויציבים – רק אז הפכו והמשיכו לצרוב/לטגן.

את השקשוקה כופתאות מומלץ לאכול עם חלה אוורירית וטעימה בצד 🙂 וכאמור – עם מלא טחינה. אפשר לזלול גם ככה סתם מהמחבת (בעמידה. מודה באשמה), זה משביע ועשיר מאד בטעמים.

אם בחרתם להוסיף קמח חומוס או קמח עדשים (או אורז) לתערובת הכופתאות זה יגרום להן להיות קצת יותר מוצקות ובעלות גוף נגיס מאשר רכות ופרירות. כמו כן, השילוב ישפר את ערכן התזונתי ויעניק טעם נוסף. כך או כך – הכופתאות טעימות מאד.
שיהיה בתאבון!

עדכון: לאחר ניסיון נוסף (שלישי), גיליתי ששילוב של קמח טף בתערובת הכופתאות עובד נהדר – הנה וידאו של הכופתאות מתבשלות להן לפני שלב ה"השקייה".

שיתוף